מה ההבדל בין המונחים: טקסט, כתב-יד וחיבור?

טקסט הוא מונח כללי ליחידה כתובה. הוא יכול לציין בין השאר מזמור, חוזה משפטי או כתובת על שבר כלי חרס (אוסטרקון). כתב-יד הוא החפץ עצמו, דהיינו צורתו החומרית של הטקסט המתועד. רק כתריסר ממגילות קומראן השתמרו כמעט בשלמותן, רובן שרדו רק בקטעים. החוקרים מיינו את כל קטעי המגילות על פי החומר שממנו נעשו, וכן על סמך צורתם, תוכנם וסגנון הכתב כדי לשחזר את כתבי-היד המקוריים במידת האפשר. כל אחד מכתבי-היד במגילות מדבר יהודה ייחודי, גם אם תוכנו מופיע בכתבי־יד אחרים. חיבור הוא יחידת טקסט ספרותית או מנהלית שהשתמרה על כתב-יד. חלק מהחיבורים השתמרו בכמה עותקים כגון ספר בראשית, וחלק בעותק אחד כגון בראשית חיצונית.

כיצד הטקסטים מזוהיים?

כל כתב-יד מזוהה על פי מספר כתב-היד.
למשל: 4Q41 מציין את כתב-היד ה-41 שקוטלג ממערת קומראן 4.

כאשר זיהו החוקרים את החיבור שנכתב על כתב-היד, הם צירפו גם את שם כתב-היד, בדרך כלל במקוצר.
למשל: שם כתב היד של 4Q41 הוא 4Q .4QDeutn מציין את שם האתר שבו נתגלה החיבור- מערת קומראן 4; Deut מזהה את החיבור- קטע מספר דברים (Deuteronomy); והאות n בכתב עלי מסמנת שזהו עותק מס' 14 של אותו חיבור ממערה זו.

4Q41
4Qאתר, מערת קומראן 4
41 כתב-יד מס' 41 מהמערה

4QDeutn
4Q אתר, מערת קומראן 4
Deutקיצור שם החיבור, ספר דברים (Deuteronomy)
nעותק מס' 14 של החיבור (ספר דברים) מהמערה

מהם לוחות?

בשנות החמישים למאה העשרים טרחו החוקרים רבות בסידור קטעי המגילות ובארגונם בלוחות זכוכית לפי כתב-היד. במהלך המיון, הם צילמו את הקטעים וקטלגו אותם. תהליך זה תועד בתצלומי אינפרא-אדום, שזכו לכינוי "תשלילי PAM", ראשי התיבות של Palestine Archaeological Museum. התשלילים מוספרו מ-40.059 עד 44.361.

היום, קטעי המגילות שמורים בתוך למעלה מ-1200 לוחות במחסן מבוקר-אקלים של רשות העתיקות. כל לוח מצולם בכללותו בכדי למפות ולמספר את הקטעים שעליו, לאחר המיפוי כל אחד מהקטעים מצולם בנפרד במערכת הדימות הספקטרלית משני צידיו. כל קטע מצולם 28 פעמים מכל צד לאחר מכן המערכת הספקטרלית מפיקה גם תצלום צבע לכל צד, סך הכול לכל קטע יש 58 תצלומים. בשלב זה, מוצגים באתר תצלום של לוח ושני תצלומים ספקטרליים נבחרים של כל קטע: תצלום האינפרא-אדום הקריא ביותר ותצלום צבע מורכב.

כיצד ממוספרים הקטעים בתצלומים?

מספרי הקטעים המוצגים באתר הם המספרים האוטומטיים שמייצרת מערכת הדימות של רשות העתיקות עבור כל לוח שמצולם בה. אלה הם מספרים חדשים. בשונה מהמספור הקודם של הקטעים, שהתייחס לכתב-היד שממנו נלקחו, הקטעים באתר ממוספרים לפי הלוח שבו הם שמורים.

המגילות ממערות קומראן פורסמו בסדרה בת 40 כרכים: Discoveries in the Judaean Desert (DJD). בסדרה זו ערוכים הטקסטים לפי מספר כתב-היד ולפי שם כתב-היד. כל קטע ממוספר לפי כתב-היד שאליו הוא שייך, גם אם קטעים מאותו כתב-יד נמצאים בכמה לוחות. כאשר החוקרים מתייחסים לקטעים שפורסמו ב-DJD, הם מציינים את מספר כתב-היד ו/או את שם כתב-היד, את מספר הקטע בפרסום ב-DJD ואת מספרי הטורים.

בפרויקט המקוון של רשות העתיקות נעשית התאמה בין המספרים החדשים של הקטעים לבין מספורם ב-DJD. בעתיד, יוצג מידע זה לגולשים באתר.

מה היא טכנולוגיית הדימות?

באתר מוצגים שלושה סוגי תצלומים עיקריים: 1) סריקות של תצלומי האינפרא-אדום משנות החמישים למאה העשרים; 2) דימות אינפרא-אדום חדש; 3) דימות צבע חדש.דימויי האינפרא-אדום החדשים צולמו במעבדת הצילום של מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר של צילום ספקטרלי הקיימת היום. צילום בכמה אורכי-גל חושף עקבות דיו ומאפיינים אחרים של קטעי המגילות שאינם נראים בעין בלתי מזוינת, ומספק את המידע לניטור פעולות השימור של המגילות.

1. תשליל אינפרא-אדום (סריקה): תשלילי ה PAM צולמו בשנות החמישים למאה העשרים. תצלומי השחור-לבן מוצגים לפי מספרם בארכיון רשות העתיקות, מ-40.059 עד 44.361. הסריקה נעשתה בעדשות אופטיות באיכות הגבוהה ביותר. באתר כל תשליל מקושר לכתב יד, אחד או יותר, המופיעים בו.

2. דימות אינפרא-אדום: חמשת אורכי הגל שנבחרו, מחוץ לטווח הראייה של העין האנושית, הם: 706, 728, 772, 858 ו-924 ננומטר. תצלומי אינפרא-אדום אלה מוצגים בשחור-לבן, ועשויים לחשוף טקסט שדהה.

3. דימות צבע: תצלומי הצבע משלבים שבעה אורכי גל בתחום הנראה, בין 445- 704 ננומטר. הם כוילו באמצעות X-Rite Color Checker כדי להפיק את תצלום הצבע המדויק ביותר שניתן, שעולה באיכותו על כל צילום אחר שהיה מוכר עד היום.

בנוסף לשלושת סוגי תצלומים אלה באתר מוצגים גם תצלומים דיגיטליים של הלוחות ברזולוציה גבוהה, כחלק מתהליך התיעוד והשימור של רשות העתיקות.

מהן התקופות שבהן נוצרו הטקסטים?

תקופת הברזל:1200–586 לפני הספירה
התקופה הפרסית:539–332 לפני הספירה
התקופות ההלניסטית–הרומית:332 לפני הספירה – 324 לספירה
התקופה ההלניסטית הקדומה:332–165 לפני הספירה
התקופה החשמונאית:37-165 לפני הספירה
התקופה ההרודיאנית:37 לפני הספירה – 73 לספירה
התקופה הרומית:63 לפני הספירה – 324 לספירה
התקופה הביזנטית:324–638 לספירה
התקופה האיסלאמית הקדומה:638–1099 לספירה
התקופה הצלבנית:1099–1291 לספירה