רקע היסטורי

רוב מגילות מדבר יהודה נכתבו בין המאה הב' לפני הספירה למאה הב' לספירה. במהלך תקופה זו נאבקו זרמים שונים ביהדות על מעמדם בהנהגה הפוליטית והדתית. מגילות מדבר יהודה הן מקור מידע ראשוני חשוב להארת סוגיות היסטוריות אלו ולחקר מערכת היחסים בין היהודים לעולם הסובב אותם בימי הבית השני.

Synagogue lintel decorated with a seven-branched menorah from Eshtamoa, Roman period

משקוף בית כנסת מעוטר במנורת שבעה-קנים מאשתמוע, התקופה הביזנטית
צילום:
יורם להמן

"ספרייה קדומה" זו היא מקור ראשוני המאפשר הצצה לנקודת זמן מרכזית הן ליהדות הן לנצרות הקדומה. טקסטים אלו מעשירים מאוד את המידע שברשותנו על מקורן של שתי הדתות, ואף משנים את האופן שבו אנו תופסים את האמונות ואת המנהגים הדתיים של היהדות הקדומה.

הטקסטים במגילות משקפים את מגוון הזרמים היהודיים ואת מורכבות הפילוסופיה היהודית בימי הבית השני. הם שינו לאין ערוך את הבנתנו את העולם שממנו צמחו היהדות הרבנית והנצרות הקדומה. אמנם, טקסטים נוצריים וספרות רבנית לא נמצאו במכלול כתבי-היד העתיקים הללו, Oil lamp decorated with a cross from Bet She'an, Byzantine periodנר שמן מעוטר בצלב מבית שאן, התקופה הביזנטית Josephus Flavius,  1st century CE Jewish historianיוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו), היסטוריון יהודי מהמאה הא' לספירה אולם המגילות משקפות רעיונות ומנהגים רבים שמופיעים בכתבים יהודיים ונוצריים מאוחרים יותר.

לפני גילוין של מגילות מדבר יהודה, נתפסה החברה היהודית של ימי הבית השני כחברה אחידה. תפיסה זו הסתמכה על פרשנות של תיאורים במקורות היסטוריים בני התקופה, למשל בכתבי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו) ובכתביהם של היסטוריונים יוונים ורומים, בברית החדשה ובספרות חז"ל. בעקבות גילוין של המגילות התאפשרה בחינה מחודשת של תפיסה זו גם במקורות היסטוריים ודתיים אחרים, במיוחד בנושא הכיתות השונות ביהדות, ובהם הפרושים, הצדוקים והאיסיים.

המגילות מדגישות את ההבדלים המהותיים בין זרמים אלו, המתבטאים בשוני בתפיסות עולם ובמנהגים. נראה, שכל זרמי היהדות הקדומים התייחסו למקרא כמקור מרכזי בחשיבותו, אולם ייתכן שתפיסתם את כתבי הקודש לא הייתה אחידה. עם זאת, הטקסטים שאינם מקראיים מלמדים על הבדל מהותי באופן שבו הזרמים השונים פירשו את המקרא ופעלו על פיו. טקסטים אלו מעמיקים את הידע שלנו על פרשנות המקרא בעת הקדומה ועל השפעתם של אירועים היסטוריים על האמונה והמסורת. הטקסטים מלמדים על מחלוקות פילוסופיות בנושאים כגון מעמד בית המקדש והכהונה, קביעת לוח השנה ותפיסת העולם הבא. כמו כן, הטקסטים משקפים דיונים בענייני דיומא ובהלכה.

Arch of Titus (Replica, Beit Hatfutsot). Roman monument depicting the conquest of Jerusalem, 1st century CE

שער טיטוס (העתק מבית התפוצות). שער ניצחון רומי, המתאר את כיבוש ירושלים במאה הא' לספירה

המחלוקות בין הכיתות התרחשו בתקופת שיא בהתרחבותן של האימפריות היוונית והרומית, בצל פלישות והתערבויות מבחוץ, החל מכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד למרד בר כוכבא. מרבית המגילות נכתבו במהלך מאה שנות העצמאות היהודית תחת שלטונם של הכוהנים הגדולים משושלת בית חשמונאי. מתיחות פוליטית מבית ומחוץ הגבירה את האמונה שסוף העולם עומד בפתח. על רקע היסטורי זה נכתבו המגילות ונזרעו זרעיהן של הנצרות והיהדות הרבנית.